המחאה החברתית של השנה: מי גוזר קופון על הפלפלים?

החקלאים מאשימים את רשתות השיווק, הרשתות טוענות שאין רווח – ולצרכנים נמאס לשלם הון • יזמים הקימו קו אספקה ישיר בין החקלאי לצרכן: חוסכים 'דמי תיווך' של הרשתות, המגיע עד 300% • הוועדה לפניות הציבור: "משהו פה מסריח"
נחמן וייס
י"ג סיון התשע"ד / 11.06.2014

אם שנת 2011 סומנה כשנת מחאת הקוטג', הרי ששנת 2014 הולכת ומסתמנת כשנת מחאת הפלפלים.

בעוד שבמחאות קודמות הורגלנו שיש שני צדדים – הצרכן ושרשרת הייצור והשיווק – באה מחאת הפלפלים ושינתה את כללי המשחק: הצרכנים חברו לחקלאים ויחד הם מובילים מחאה נגד רשתות השיווק והקמעונאות, המספסרים בתעריפים וגורפים לכיסם הון עתק, בפערים של מאות אחוזים. בעוד הצרכן משלם כסף רב והחקלאי מקבל תמורה דלה – את הרווח עושות רשתות השיווק הגדולות השולטות בשוק.

מספר יזמים הרימו את הכפפה ועשו את המובן מאליו: הקימו קו אספקה ישיר בין החקלאים לצרכנים, ובחשבון פייסבוק הם מפרסמים על מכירות שהם מארגנים בכל רחבי הארץ. כך קונים ההמונים באופן ישיר וזול מהחקלאי – שמרוויח יותר מאשר במכירה סיטונאית, הסחורה איכותית ואוזלת במהירות – וכולם מרוויחים.

אין ספק כי גם מצב זה לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן, והחקלאים טוענים כי אם המגמה בשוק לא תשתנה, ענף גידול הפלפלים עלול להתמוטט.

הנושא הובא השבוע לדיון מיוחד בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, שזימנה רשימה ארוכה של המעורבים – החל מענף הגידול וכלה במועצה הישראלית לצרכנות. אולם רשתות השיווק – למעט רמי לוי שהגיע בעצמו – לא טרחו אף לשלוח נציג מטעמם לדיון.

יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול, פתחה את הדיון: "מדובר אמנם במחאה שהתחילה בהתעסקות עם הפלפלים, אבל לצערנו הפלפלים לא לבד ומדובר בתופעה רחבה בהרבה".

לכל אורך הדיון העלו החקלאים שנכחו במקום טענות על פערי התיווך הלא הוגנים שגוררים אותם לעתים למכירת תוצרת במחירי הפסד, כאשר הרשתות גורפות פער תיווך המגיע במקרים רבים ל-300% יותר מהמחיר הסיטונאי. "מדובר בעניין של זמן עד שחקלאים יצטרכו ללכת לחתום בלשכת התעסוקה", טענו.

ח"כ קול הוסיפה: "פניתי בפייסבוק לציבור וביקשתי שישלחו אלי את מחירי הפירות והירקות במקום מגוריהם וקיבלתי טווח מחירים עצום, אך בכולם יש פערי תיווך אדירים בין המחירים שאני רואה שאותם מקבלים החקלאים. אני רוצה להבין איפה הפער? משהו פה מסריח. למרות שהזמנו את נציגי רשתות השיווק הם בחרו ולא בפעם הראשונה שלא להגיע, למעט רמי לוי. ההתחמקות החוזרת של הרשתות מעלה את השאלה האם יש להם מה להסתיר".

רמי לוי מנכ"ל שיווק השקמה: "אני מדבר בשם עצמי ולא בשם כל הרשתות. יש כאן טענות שמנסות להכפיש את שמנו, תראו לי חשבונית אחת שמכרתם פלפלים בשקל כפי שאתם טוענים. ברבעון הנוכחי בקושי החזקנו 18 אחוז רווח גולמי, ואם אנחנו מורידים את עלויות התפעול הרווח הוא של אחוז אחד בלבד. אנחנו מוכרים את הפלפלים ב-8.90 ואני יכול להראות לכם חשבוניות ששילמנו על הסחורה שמונה שקלים".

ח"כ זבולון כלפה: "הרוח הגבית שהחקלאים מקבלים מהציבור מוכיחה כאלף עדים שנגענו בנקודה אמיתית וכואבת של מגדלים מחד וצרכנים מאידך. הגיע הזמן להחזיר את השפיות לשווקי הפירות והירקות ולסיים עם החזירות של הגורמים המתווכים – חברות השיווק והסיטונאים. המציאות הקיימת היא בלתי נסבלת, בקרב גורמי התיווך נוצרה שכבה שמנצלת חוסר מידע שקיים אצל המגדלים וחוסר הברירה של הצרכנים שגוזרת נתח נאה באמצע".

דוידי הימן, מנכ"ל התאחדות האיכרים הוסיף: "פערי התיווך הם מכת מוות למגדלי הפירות והירקות בישראל- כשהמחיר יקר, הצרכן קונה פחות או לא קונה כלל והחקלאי נותר ללא שכר ועם יבול להשמדה. שרשרת אספקת המזון מורכבת ממשולש שווה צלעות: חקלאים-סיטונאים-קמעונאים, כולם צריכים להתפרנס. ברגע ששותף אחד מפסיד, שרשרת אספקת המזון תתפרק ובמצב הנוכחי, זה רק עניין של זמן".

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: "יש פה תעלומה מה קורה לפלפל מהחקלאי בדרך למדף? החקלאי מרוויח פרוטות מהעניין והצרכן משלם הון תועפות, לכן אני מגיע למסקנה שהבעיה נמצאת באמצע. אם אין ריסון עצמי צריך להגיע ריסון חיצוני וצריך לפקח על פערי התיווך. הממשלה צריכה לקבוע מה הוא טווח התיווך המותר בכל ענף. אפשר לשנות אותו במהלך השנה. הצרכנים יהיו הפקחים וכך נוכל להתגבר על הבעיה".

אורי צוק בר, סמנכ"ל מחקר ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "אין פיקוח על המחירים מלבד הפיקוח על החלב והביצים. לא ניתן לבצע פיקוח על דברים שההיצע והביקוש משתנה בתדירות גבוה והעקומות משתנות על בסיס יומי. מה שצריך זה להרחיב את המידע ולתת יותר אינפורמציה לציבור.

"אנחנו מנסים לתת את מירב המידע לכל הצדדים באמצעות מידע שאנחנו אוספים ובאמצעות חברה פרטית שאוספת מידע. יש אפליקציות מצוינות שאפשר דרכם בזמן אמת לברר מה המחירים בסביבה ואנחנו מפרסמים נתונים באתר משרד החקלאות. הצרכנים צריכים לדעת להשתמש יותר במידע, המידע הוא הכוח של הצרכן".

ח"כ זבולון כלפה העיר: "הזקנה מדימונה שרוצה לקנות פלפלים לא יודעת להשתמש באפליקציות או לחפש את הטבלאות באתר של משרד החקלאות".

ח"כ אורי מקלב: "אנחנו בעידוד הוועדה לפניות הציבור רצינו לחוקק חוק שיחייב את הקמעונאים לפרסם את המחיר בו נקנתה הסחורה, כלומר שמישהו מוכר פלפל ב-11 שקלים הוא יחויב לפרסם בכמה הוא קנה אותו".

אורי צור בר השיב: "ההצעה רצתה שזה יפורסם בחנות, והוסבר שיש הרבה מגבלות במחיר הזה. המחיר הסיטונאי למשל נע בין שש איכויות, איזה איכות נפרסם? המחיר לצרכן שאנחנו לוקחים מהחברה, הוא ממוצע של כל הרשתות וזה שמונה שקלים. אנחנו מפרסמים אותם כל שבוע".

יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול סיכמה את הדיון ואמרה: "בכוונתי לקדם הצעת חוק בתאום המועצה הישראלית לצרכנות והתאחדות האיכרים בישראל לפיקוח על מחירי תיווך של תוצרת חקלאית שתמנע מצב בו החקלאים מרווחים שקלים בודדים בעוד הצרכן משלם מחיר מופקע. כמו כן בכוונתי לסייע בפרסום בדף הפייסבוק שלי ובאתר הוועדה לפניות הציבור, את טבלת הפערים בין המחירים על מנת להביא את הנתונים לידיעת כלל הצרכנים."

יצויין, כי שתי נקודות מצריכות פתרון בתוצרת החקלאית בישראל:

א. פערי התיווך והקרטל שקיים בתחום, כפי שצוין בהרחבה. ב. הצפי לעלויות וכמות ייצור נדרשת אל מול תגמול. בתחום החלב, ובאירופה אף בתחום החקלאות, החקלאי יודע בתחילת השנה איזו כמות משוערת הוא אמור לספק, ומהו התעריף שהוא צפוי לקבל בגינה, ובהתאם לכך הוא נערך. בישראל, לעומת זאת, החקלאי אינו יודע כמה תוצרת הוא אמור לספק. עובדה המציבה את ענף החקלאות בישראל בפני סכנת התמוטטות.

מאוחר יותר פרסמה ח"ב קול בחשבון הפייסבוק שלה טבלת מחירי פירות וירקות שאספה בסיוע צרכנים ברשת הפייסבוק:

רשימת מחירים

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות